הקיץ בעמק הוא חם ומהביל ויש קושי ללכת מרחקים גדולים בקטעים שהם חשופים מצל ולאורך זמן.
למעשה עמק השבר הסורי אפריקני שבתוכו נמצא עמק המעיינות היינו אחד מהמקומות החמים בעולם. דווקא בסתיו ישנה ירידה משמעותית בטמפרטורה ,רוחות קרירות מצננות את האוויר והכל מצפים לגשמים הראשונים. זו עונת מעבר המאפשרת ליהנות ממגוון גדול של בעלי חיים ובעיקר ציפורים, המנצלות את ירידת החום לתנועה וצבירת כוחות להמשך.
נתחיל את טיולנו סמוך לקיבוץ עין הנציב הקרוי ע"ש הנציב מוולוזין הוא הרב, נפתלי צבי יהודה ברלין אחד מגדולי הדור של המאה ה-19 שחי בפולין.
בקיבוץ מעיין יפיפה בשם עין יהודה אך "עליה וקוץ בה", המעיין המיוחד מושך אליו בימות הקיץ אלפי מטיילים המפירים את שלוותם של חברי הקיבוץ, גן עדן אמרנו… אך יש בו גם חסרונות.
ניתן לפתוח בטבילת בוקר או לוותר על המעיין לטובת שלוותם של חברי עין הנציב השביל קורא לנו להמשיך ולצעוד בו
פנינו דרומה על תוואי שביל עמק המעיינות, נחלוף על פני שטחים חקלאיים האופיניים לעמק המעובד ברובו כל השנה. תחנתנו הבא היא תל רחוב הניבט על סביבתו אם כי גובהו אינו עולה על כמה עשרות מטרים, להזכירכם שכל גבעה בעמק מאפשרת תצפית טובה על כל סביבותיה. רחוב הוא שמו של יישוב כנעני קדום, אשר שרידיו נמצאים באתר הארכאולוגי תל רחוב (תל א-צארם). שטח התל כ-100 דונם והוא הגדול באזורו ואחד הגדולים בארץ ישראל. בכלל חשוב לציין שעמק המעיינות היינו אחד מריכוזי התלים הארכיאולוגים המרשים בארץ ישראל כולה חשבתם מה יכלה להיות הסיבה? ובכן התשובה יחסית פשוטה- השילוב בין קרקע פוריה, מים בשפע וחום הם שילוב מוצלח מאוד בתקופות קדומות. החום אם כן אינו בהכרח רק מטרד ויש לו יתרונות בתחומים מסויימים, נסו לבוא ולטייל כאן בחורף ותבינו…
זיהוי התל עם רחוב הקדומה נעשה בתחילת המאה ה-20 על ידי פ"מ אַֹבֶּל, ב-1951 הוקם המושב רחוב על שמו, וב-1973 נתגלתה בשרידיו כתובת רחוב.
הטיפוס על התל קל ונוח והתמורה משיבת נפש-תצפית פנורמית על כל הסביבה, החל מהר הגלבוע המשך בהרי השומרון, הגלעד, רמת יששכר התבור בית שאן וקיבוצי ומושבי הסביבה.
בתל עצמו אין כמעט מה לראות, עונות החפירה הרבות מכוסות בעפר על מנת לשמור על הממצאים, אך תצטרכו להאמין לנו שהוא אחד התילים הגדולים והחשובים בארץ. בתחומו כאמור התגלתה כתובת רחוב ששפכה אור על תקופה שלמה בהגדירה את תחומי השמיטה תוך אזכור ישובים רבים ותרומתה רבה בחקר הגאוגרפיה ההיסטורית של ארץ ישראל..
בתל התגלו כוורות עתיקות בנות 2000 שנה ממצא המעיד על התפתחות ויוזמת התושבים ופרנסותיהם.
מהתל נרד לדרך העפר מדרום, הדרך מושכת אותנו בירידה קלה מזרחה ואחר כך מושכת שוב דרומה.
לאחר הליכה של קילומטר בערך נבחין בשלט ירוק בסמוך לתוואי שביל העמק ובו כתוב –"דרך ארץ השק, "ד" מכאן בעליה מתונה לכיוון מערב נסלל מרעול (שביל הליכה צר) הליכה נעים ויפה פריצתו של השביל ע"י תלמידי בית הספר הסמוך שק"ד שדה אליהו. המרעול/שביל מגיע לאחר 300 מטר לעץ שיזף גדול ומתחתיו ספסל אקולוגי שנבנה ע"י חניכי מכינת העמק מתל תאומים.
בספסל ניתן לפוש מעט ולהסתכל במבט חולמני מזרחה, כפי שעשו קרוב לוודאי חלוצי הקיבוצים טירת צבי ושדה אליהו שעלו בסביבה זו על הקרקע. מהספסל נמשך המרעול דרומה במקביל לשביל עמק המעיינות , בדרך נעקוף מחצבה קטנה ונגיע בסוף השביל, למצפה ע"ש יצחק בנישתי חבר שדה אליהו. מכאן נשקף נוף קדומים המשובץ במלאכת היצירה האנושית המפוארת של ראשוני העמק המזרחי-דקלים,שדות,דרכים וישובים הפורחים היום ,אך אז לא נותר לנו אלה לדמיין את שממתו של העמק, את החום הכבד האדמה החומה ההופכת בן גשם לבוצית עד בלתי עבירה ,לענני היתושים,לשכנים הבדואים ולערבים העוינים כל אלו מוגרו בעבודה קשה ובהרבה זעה וכן גם בדם.
מכאן נמשיך דרומה נקיף את ביה"ס שק"ד ממערב, נחלוף על פני גן הירק והכרם האקולוגי של שדה אליהו ובסמוך למטע פאולינות קטן נפגוש בפנינת הטיול –מעין עין נזם המכונה גם- החונזיר.
בגדתו הדרומית בנו השנה חניכי מכינת העמק ספסל אקולוגי נאה, המאפשר לנוח לאחר או לפני הקפיצה למים.
כאן ניתן לסיים את טיולנו או לחילופין להמשיך בדרך העפר מזרחה, סמוך לכביש הגישה לטירת צבי נבנה השנה שביל אופניים לתפארת ע"י המועצה האזורית המאפשר לנו כהולכי רגל להמשיך בטיול בבטחה עד לטירת צבי. מימין לשער (150 מטר במעלה הגבעה) נמצא תל א-טירה ששינה את שמו "למצפה מתניה" ע"ש מתניה ראבינסון ז"ל בן טירת צבי,לוחם חטיבת גולני שנפל בקרבות מבצע חומת מגן