נגישות

נחל חרוד

חרוד
הנחל מתחיל את דרכו ליד עפולה, בקו פרשת המים הארצית. הנחל חוצה את עמק חרוד, עובר צמוד לעיר בית שאן ומסיים את דרכו במפגש עם הירדן בעמק המעיינות. השדות המעובדים משני גדות הנחל, מגיעים עד מדרונות ההרים ויוצרים פסיפס המשלב שלווה ויופי מיוחדים במינם. לאורך הנחל מוצעים מגוון מסלולים המתאימים להליכה, רכיבה על אופניים ונסיעה ברכב. היסטוריה על קצה המזלג: בעמק חרוד ובסביבתו התרחשו אירועים חשובים ומכריעים לעם ישראל. במעין חרוד בחן גדעון את לוחמיו מי מוכשר לצאת לקרב נגד המדיינים, בהר הגלבוע הצופה על הנחל והעמק מצאו את מותם שאול ובניו בקרב מול פלשתים, נבות היזרעאלי עובד האדמה הפשוט שסירב לתביעת המלך אחאב לתת לו את כרמיו ועוד. שיקום נופי אקולוגי נחל חרוד נחל חרוד במקטע כביש 71 עד לגשר גדעונה מתאפיין ברובו במעבר בעמק חרוד בין שדות מעובדים באינטנסיביות וברכות דגים. לאורך השנים הוסדר נחל חרוד כתעלה אחידה ויעילה מבחינה הנדסית בין שתי סוללות גדה ברוחב אחיד.

רוצים לדעת יותר על שיקום נחל חרוד? הכנסו לתוכניות האב לנחל ולמים

תוכנית האב לנחל חרוד>>

תוכנית המים לנחל חרוד>>

נחל חרוד

פרויקטים ושיקום אתרים

שביל בין הגשרים - גן לאומי בית שאן

טחנת התאומים נמצאת על קטע בו נחל חרוד עובר בצמוד לגן לאומי בית שאן. אזור זה עשיר בשרידים ומתקנים קדומים. בקטע זה נוף הנחל משתנה מעמק רחב ידיים ומתחיל להתחתר לקראת קניון הבזלת ובקע הירדן. נחל חרוד הוא אחד הנחלים המרכזיים המקשרים בין אזור הים התיכון לנהר הירדן. יחד עם הקישון הם מהווים מסדרון אקולוגי חשוב ביותר המקשר את אזור החוף עם בקע ים המלח.
אגן ההיקוות של נחל חרוד מצוי ממזרח לקו פרשת המים של ארץ ישראל, ומשתרע על פני שטח של כ- 195,000 דונם. תוואי הנחל מתפתל לאורך כ-32 ק"מ מעפולה במערב, ועד השפכו לירדן במזרח. 
לאורך ההיסטוריה, הוטו מי נחל חרוד והמעיינות הרבים למערכת מסועפת של תעלות להשקיית גידולי שליחין ולהנעת טחנות בכוח מים בתקופות של פריחה, של משטר מאורגן ויציב תוחזקו התעלות ועמק בית שאן שפע בגידול שלחין. ההשערות הן כי מערכת השליטה בתעלות והעושר החקלאי הגיעו לשיאם בסוף התקופה הרומית ובתקופה הביזנטית.
בסמוך לגשר המערבי מפל בנחל ממנו מוליכה תעלה קצרה שהתפצלה כנראה לטחנה ולאמה עם דפנות גבוהים וחתך רחב. האמה מתפצלת לשתי ארובות. הטחנה בנויה בזלת, כשארובתה בנויה שורות אבן גיר לבנה ואבן בזלת לסרוגין. בתקופת המנדט שוקמה והורחבה הטחנה.
לפי התיאורים נמצאו שרידי אמה וארובה סתומה בגובה 4.5 מ' בסמוך לאפיק הנחל.
שיקום ושיחזור טחנת התאומים הוא חלק בלתי נפרד משיקום נחל חרוד שנעשה בשני העשורים האחרונים, ובפרט מתוכנית פארק בית שאן.
טחנת התאומים נמצאת בשטח הגן הלאומי של בית שאן, לצידו של מסלול שהוסדר ע"י קק"ל ורשות ניקוז ונחלים ירדן דרומי "שביל בין הגשרים", והינו מסלול שמגוון אוכלוסיות אוהבות לטייל בו: הולכי רגל, רוכבי אופניים, בתי ספר ומשפחות (מתאים לילדים קטנים).
הטחנה נמצאת מרחק הליכה קצר מתחנת הרכבת שבבית שאן, והנגישות אליה נוחה. מטיילים רבים מגיעים לנחל באמצעות הרכבת.

התאמת נחל חרוד לרכבת העמק

נחל חרוד העובר מגבעת המורה ועד נהר הירדן, עובר לאורך רצועת התשתיות רכבת העמק וכביש 71. רשות הניקוז הסדירה את תוואי נחל חרוד כך שיתאים לספיקות ולהגנה על רכבת העמק. פעולות ההסדרה של התשתיות בעמק חרוד לקראת רכבת העמק באזורים בהם משיק נחל חרוד לרכבת העמק, כוונו להגנה מפני שיטפונות עד לאירועים של פעם ב100 שנים. ההסדרה כללה הרחבת הערוץ הראשי, הוספת מורכבות מבנית של הנחל, השבת מינים מקומיים, שיקום גדות נחל והעשרת המגוון הביולוגי. בנוסף לכך, הוסדרה טיילת עם מצפורים לאורך הנחל.

עודפי עפר רכבת העמק

רשות הניקוז ראתה בעודפי הקרקע של עבודות רכבת העמק נכס גדול, מכיוון שניתן להשתמש בהם למטרות שימור קרקע אזוריות. עודפי העפר משמשים לפעולות שימור קרקע באזור רכבת העמק וכך קרקע, שהייתה במקורה בשטחי החקלאות, מוחזרת לשטחים יחד עם מתקנים המונעים איבודי קרקע, בצורה כזו שגם בעתיד נוכל לשמר את הקרקע בשטחי החקלאות.

תוכנית פארק חרודים (שם זמני)

כוללת מתחם גדול המרכיב כיום מספר מוקדי עניין וטיול באזור מועצה אזורית הגלבוע, ומטרתה שמירה וטיפוח של האתרים הקיימים להבטחת נחיצותם ויעילותם בקבלת קהל. האתרים כוללים מעיינות, נחלים, אטרקציות, גופי מים ופיקניקים. תוכנית זו באה לכלול יחדיו את האופציות באזור הגלבוע ונחל חרוד, על מנת לנהל נכון יותר ועם ראיה לטווח רחוק את מכלול האטרקציות שיש באזור הגלבוע. התוכנית תסדיר את הנגישות של תושבי האזור ושל כלל הציבור ואת המידע על כל האטרקציות, האתרים ומקומות הנופש בתחומה. התוכנית תסייע ליצר את ההפרדות שבין קליטת הקהל , החקלאים ובעלי החיים, התוכנית תכלול שילוט הסברה והסדרת דרכים וקישוריות בין מכלול האתרים, כולל העצמת מקומות הקישור וכן ביצירת יכולת לאחזקה והסדרה של אזור זה. התוכנית תפעל לשמר על הערך האקולוגי הגבוה שיש היום לאזור הגלבוע ונחל חרוד. התוכנית הינה פרי שיתוף פעולה של מכלול גופים: מועצה אזורית הגלבוע, רשות הניקוז, קק"ל, רשות הטבע והגנים ויישובי האזור.

נחל חרוד- שביל היזרעאלים

לקראת בניית רובע יזרעאל בעפולה, הוסט נחל חרוד לקצה השכונה. הפרויקט בוצע במספר שלבים ובסיומם נערך פיתוח נופי בסביבת הנחל. במהלך השיקום נבנה מובל מים למניעת הצפות, באזור שיבנה בעתיד בסביבת בית החולים. בנוסף, נבנה נחל עם אבן שישמש כבסיס למתחם ירוק בין עפולה לבין מרחביה, והוסדר שביל הליכה לאורך כקילומטר משני צידי הנחל, הכולל עצי בוסתן, גינת תבלין ופינות ישיבה לרווחת המבקר.

דרך נוף הגלבוע

המסלול עובר לאורך ציר התנועה הראשי בגלבוע, כביש 667. לאורך המסלול חורשות, חניונים ומצפורים, המהווים בסיסי יציאה נוחים לטיולים רגליים בסביבה. לאורך המסלול אתרים רבים: תל יזרעאל, עין יזרעאל, חניון נורית, כתף שאול, חניון אשחר, מצפה ערן ודובי שמיר ועוד… באביב נפגוש כאן את אירוס הגלבוע, כלניות, נוריות ועוד שלל פרחים וצבעים. המסלול מתחיל מהצומת של תל יזרעאל עד צומת מירב, לאורך כ-37 ק"מ. מתאים לכל ימות השנה.

עין יזרעאל

מעיין סיפון תת קרקעי, הנובע לרגלי העיר המקראית יזרעאל. מי המעיין זורמים לנחל נבות ע"ש נבות היזרעאלי. המעיין נקרא בערבית עין אלמיתה שפרושו המעיין המת – שם המעיד על ספיקות מים נמוכות. בעקבות עבודות רשות הניקוז, זורמים בו כיום מים. באתר חורשת אקליפטוסים ופינות ישיבה לרווחת המטיילים.

לינק ליוטיוב>>

נחל שיזפים

חוצה את עמק חרוד מצפון לדרום, תחילתו סמוך לישוב נאעורה וסיומו בחיבורו לנחל חרוד.
מקור שמו של הנחל הגיע מהשפה הערבית "ואדי סידר", על שם עץ השיזף המאפיין נחל זה.
לצדי הנחל שוכנים הישובים גבע וכפר יחזקאל, שעלו לקרקע ב- 21/12/1921 – מראשוני הישובים, שהוקמו בעמק-יזרעאל אחרי מלחמת העולם הראשונה. בשנת 2016 רשות ניקוז ונחלים ירדן דרומי הקימה את פרויקט איגום נחל שיזפים, במטרה להשהות את זרימת מי הגשמים ובכך להקטין את הזרימה בנחל חרוד, להגן משיטפונות על הכביש הראשי ועל מסילת רכבת העמק. הקמת פרויקט האיגום כללה בניית סוללת עפר לאורך הנחל בשטחי כפר יחזקאל, וחפירה לעומק בשטחי גבע. מעודפי העפר התבצעו עבודות לשימור קרקע בשטחי החקלאות הסמוכים לכפר יחזקאל. בשטח האיגום קיימים גדולים חקלאיים של קיבוץ גבע, כפי שהיה לפני הקמתו.

פרויקט הסכרים על נחל שיזפים – נבע מהצורך להגן על כביש 71 ועל חיבור הנחל לנחל חרוד למניעת שיטפונות באזור בת הגלבוע. קיומם של הסכרים מקטין את עוצמת השיטפונות, עוצר את הסחף ומשקיע אותו- דבר המשפר במידה רבה את הטיפול ותחזוקת מעבירי המים במורד הנחל.

לינק ליוטיוב>>

נחל נבות

נחל נבות הוא המשכו של מעין יזרעאל. הנחל קרוי על שם נבות המקראי, בעל הכרם בעמק יזרעאל שנרצח ע"י המלך אחאב. מהמעיין, נפרץ שביל הליכה לצד הנחל (אספלט מקורצף), הוסדרו פינות ישיבה לאורך הנחל מאבנים מקומיות והוצבו גשרונים לחציית הנחל. בסוף השביל שנפרץ קיימת פינת חמד עם בריכת שכשוך. אורך המסלול כקילומטר. לאורך השביל חורשות ותיקות ומוצלות, בוסתן עם עצי פרי ועצי חורש.
בנוסף, לצד שביל הליכה זה קיימת דרך נוף המתאימה להולכי רגל, רכיבה על אופניים וברכב, לאורך נחל נבות (מכיוון מזרח) והיא מתחברת לדרך נוף הקיימת לאורך נחל חרוד ולצידה של מסילת הרכבת.

לינק לכתבה בYNET>>

חורשת גדעון

לאחר שנים רבות של עזובה, הסדירה רשות ניקוז ונחלים ירדן דרומי את הפלג, ייצבה את גדותיו ובקטעים מסויימים שחזרה את הצמחייה הטבעית המאפיינת בתי גידול לחים.
מי מעיין חרוד המשוחררים אל הנחל בערוצו המקורי, זורמים בבריכות מפכפכות בין צמחיית נחל טבעית משוקמת. המים הזורמים מגיעים לנחל חרוד ומעשירים את מימיו. לאורך הנחל ניטעו, ע"י תלמידי בתי ספר מהגלבוע, עצי בוסתן ועצי חורש טבעי.
לצד הנחל מסלולי הליכה הכוללים שביל המוביל מערבה לבריכות שכשוך, או מזרחה לחורשת אקליפטוסים, לאורכה קיימים שרידי שתי טחנות קמח עתיקות, שפעלו עוד בראשית המאה ה-20, והיו לשימוש רב לחלוצי העמק לטחינת גרעיני החיטה מהם יצרו לחם. ניתן להמשיך מנקודת הסיום של השביל, צפונה לכיוון שביל נחל חרוד.

היסטוריה על קצה המזלג: חורשת גדעון נקראת על שמו של השופט המקראי גדעון בן יואש, שהציל את ישראל מיד מדיין. גדעון קבע את מחנהו במעיין חרוד, ובו ערך למתגייסים הרבים שנענו לקריאתו את מבחן שתיית המים. 300 הלוחמים שהביאו את המים אל פיהם מבלי לכרוע על ברכיהם נבחרו לכח הלוחם שהביס את המדיינים, ובכך הקים את ה"סיירת" הראשונה בתולדות העם היהודי.
לחורשת גדעון ניתן להכנס רגלית ועם אופניים, אין כניסה לכלי רכב. קיימים 2 חניונים מסודרים.

לינק לכתבה בוואלה>>

לינק ליוטיוב>>

חניון מול גלבוע

למרגלות הגלבוע ובליבו של נחל חרוד, דרומית למבנה מועצה אזורית הגלבוע ומשרד החקלאות, הוקם חניון נופש המהווה מבואה מרכזית לנחל לצד מקטע נחל אשר עבר שיקום אקולוגי ופיתוח נופי. החניון רחב ומטופח, טובל במדשאות ובו ספסלים, פרגולות הצללה ושולחנות ישיבה לרווחת המטיילים. בפני המקומיים קרוי "גשר הפרדסים".
האתר הינו חלק מפיתוח נחל חרוד והנגשתו לציבור המטיילים ברגל, באופניים וברכב.

לינק ליוטיוב>>

מבואה מזרחית לנחל חרוד

הפכה מאתר לאיסוף פסולת, לאתר שמקבל את הבאים לטיול בנחל חרוד מצדו המזרחי. באתר קיר בטון רחב המתפרש על כ- 40 מ"ר בשמונה מקטעים. על הקיר מתפרשים לסירוגין ציורי נוף שנצבעו ע"י תלמידים מהאזור, עם מראות טבע, סביבה ומקטעים הסטורים המתארים את החיים בעמק, בעיר ובסביבת הנחל.

נחל עמל קדום

אפיק של נחל קדום שנביעתו נמצאת במרכז ה"סחנה" והוא משמש לניקוז מי הגשמים היורדים בחורף ממורדות הגלבוע וזורמים לנחל חרוד. לאורך הנחל ניתן לעצור במצפור ובסככות מוצלות, שביל דייגים ונקודות דייג לדייגים חובבים. הגעה: מבית שאן נוסעים מערבה בכביש 6667 כק"מ אחרי קיבות מסילות ישנה פניה ימינה עם שילוט לנחל.

גשר הקנטרה

גשר הנבנה בתקופה הממלוכית, במטרה להעביר עליו אמת מים ממי נחל עמל (ה"סחנה") להשקיית שטחים מצפון לנחל חרוד. מקור השם מהמילה הערבית קנטר- קשת. הגשר בנוי משלוש קשתות שאחת מהן התמוטטה ותוקנה בבטון בימי המנדט הבריטי, הקשת שוקמה ושוחזרה ע"י מנהלת הנחל. כיום ניתן לעבור על הקשת בגובה של עשרות מטרים מעל הנחל ולצפות בנחל חרוד. במקום חניון נופש פעיל הכולל מתקני נופש ושולחנות פיקניק.

קניון הבזלת

פארק השוכן בחלקו המזרחי של נחל חרוד. במרכזו גשר פלדה ייחודי, העובר מעל מצוקי נחל חרוד וצמרות עצים ומגשר בין גדותיו. בעונת הגשמים, זהו אתר ייחודי לתצפית קרובה על מפלי המים במצוקי הקניון וכן, תצפית מרהיבה לעבר הרי גלעד, עמק בית שאן ואחר ציפורים נודדות. הגעה: על צומת הכבישים 71/90 (כ 300 מ' אחרי הכניסה ל"גני חוגה").

פארק בית שאן נחל חרוד 

בשנים האחרונות עבר פארק בית שאן נחל חרוד שיקום ופיתוח נרחב בביצוע רשות ניקוז ונחלים ירדן דרומי ועיריית בית שאן, בשיתוף הקרן לשטחים פתוחים של רשות מקרקעי ישראל, משרד החקלאות וקק"ל. הפיתוח כלל יצירת חיבור מתחנת הרכבת דרך שבילי הליכה מוארים, פיתוח סביבת הנחל, ביצוע שבילים, פינות ישיבה וגשר נוסף מעל הנחל. בשנת 2020 נחנכה מבואת הכניסה לפארק, הממוקמת בכניסה הראשית לעיר, במטרה ליצור חיבור בין העיר ותושביה לבין נחל חרוד. במסגרת העבודות פותחה מבואת הכניסה לפארק, אשר מאפשרת כעת חיבור פיזי בין הכניסה הראשית לעיר, לבין פארק נחל חרוד, לרבות סלילת מדרכה, ביצוע שדרת עמודי שאן, תאורה, פינות ישיבה, ועוד.

לכתבה>>

גלילה לראש העמוד