נחל תבור
תוכנית אגנית לעוטף הר תבור
שיטת הניהול האגני שמובילה רשות הניקוז ואשר מיושמת בתוכנית אגנית לעוטף הר תבור, מתבססת על שיתופי פעולה נרחבים לניהול תא השטח.
רשות ניקוז ונחלים ירדן דרומי יזמה הכנת תוכנית אגנית זו, במטרה להתמודד עם שאלת ניהול השטח הפתוח-אגן נחל תבור, הכולל את בקעת כסולות, נחל השבעה ונחל קמה. מדובר בתוכנית חדשנית, שמציגה גישה המתייחסת לכל התחומים המתנהלים במרחב האגן וחותרת לבנות ביניהם מנגנוני שיתוף פעולה מתאימים, תוך התייחסות למגוון הרחב של הקונפליקטים והאינטרסים.
על פי התוכנית, הנרטיב המוביל הינו יצירת שיתוף פעולה אזורי לפתרון בעיות מרחביות, לצד ממשק מקיים בניהול נגר בשטחים הפתוחים ובמרחב הבנוי. יעדי התוכנית הנם: קביעת מדיניות שיקום, שימור ערכי טבע, נוף ומורשת ויצירת בסיס לתוכנית מתאר אגנית, כאשר בתחומה פועלות 10 רשויות מוניציפליות.
התוכנית מובילה ראיית ניהול אגני ומזמינה את כל השותפים, לדון בשלושה צעדים מרכזיים שיש לנקוט:
1. גיבוש מסמך מדיניות לניהול אגני
2. יצירת שולחן עגול לטיפול אגני משותף בפרויקטים חוצים רשויות
3. פורום חשיבה יזמי לגיוס משאבים לפיתוח ואחזקת האזור
בשנת 2019 החלה להתכנס ועדת היגוי, אשר דנה במתודולוגיה ובחדשנות שמציעה התכנית, לרבות שיח תרבותי כגורם משמעותי בתכנון ופיתוח המרחב, יצירת פלטפורמה לשיתופי פעולה מרחביים וכן, במגמות פיתוח, לרבות הגדלת המרחב הבנוי, סיווג חלקות חקלאיות, חלוקה לחטיבות נוף, מיפוי מוקדי תיירות, טיולים ואתרים, ועוד.
התוכנית נמצאת בשלבי עבודה מתקדמים. רוצים לדעת יותר?
נייר מדיניות לגישה אגנית משלבת, בשיתוף משרד החקלאות
תכנית האב לנחל תבור, עדכון לחודש מאי 2019
מצגת לדיון בוועדה המחוזית, עדכון לחודש אוקטובר 2019
מודל לשחרור מעין לטבע בראיה אגנית
"השותפות האגנית בין הר לנהר" – שיקום ופיתוח מרחב נחל תבור
התוכנית גובשה והוגשה במסגרת "קול קורא" לפיתוח ושיקום מרחב נחל, שפרסמה "יד הנדיב" והגיעה לשלב הגמר. מדובר בתוכנית בת קיימא רחבת היקף וחדשנית, המושתת על תפישת עולם מעשית לפיתוח ושיקום של מרחב אגן נחל תבור על מעיינותיו ויובליו, הזורם מזרחה אל נהר הירדן הדרומי לאורך כ- 33 ק"מ, ונוגע באגן ואדי אל ערב בממלכת ירדן הזורם מערבה, גם הוא אל נהר הירדן. שטח התוכנית כ- 270,000 דונם, עם הפרשי גובה של כ 800 מטר בין חלקיו.חזון התוכנית: "אגן משוקם במלואו, בו מרחבי הנחל מתקיימים באיזון עם הטבע ופעילות האדם, בתהליך מתמשך, מרובה תועלות סביבתיות וחברתיות, באמצעות 'שותפות אגנית', הנשענת על חיבור בין קהילות, גופים אזרחיים, רשויות ומשרדי ממשלה".
מהות התוכנית הנה שימור, שיקום, פיתוח וניהול אגני של מרחב אגן נחל תבור ויובליו היורדים אל מרחב נהר הירדן, באמצעות "שותפות אגנית" של בעלי עניין. ה"שותפות האגנית" מבוססת אמון, נוצרת מחיזוק הכוחות המקומיים והקהילות שבתחום התכונית, ומטרתה שיקום ושימור מערכות אקולוגיות והידרולוגיות, לצד השגת תועלות חברתיות וכלכליות. עוד מקדמת התוכנית שיתופי פעולה חוצי גבולות סביב נהר הירדן הנוגע בנחל תבור ועד מרחב אגן נחל ואדי אל ערב בממלכת ירדן.
מטרות התוכנית הנן לייצר עם הקהילות הקרובות והתושבים מרחב נחל משותף ומחבר, כמוקד לפיתוח תועלות חברתיות, סביבתיות וכלכליות. להשיא את המאפיינים והתפקודים הטבעיים של מרחב נחל תבור וקטע מנהר הירדן אליו הוא נשפך, ולהביאם למצב אקולוגי מטבי. ליצר מערך שלם של שיטות עבודה חדשניות המבוססות על תפיסת השותפות האגנית, שיהווה מקור ידע והשראה עבור ארגונים שונים בישראל ובעולם להעצמת הערך החברתי והתועלות האופטימליות מתהליך שיקום וטיפוח מרחבי הנחל.
לצפייה בסרטון התוכנית>>
לתכנית שותפות אגנית בין הר לנהר>>
נחל תבור
נחל תבור ויובליו הם מסדרון אקולוגי חשוב המקשר את בקעת הירדן עם הגליל התחתון. נחל תבור ידוע גם בשמו הערבי ואדי בירה ובחלקו הגדול זהו נחל איתן השופע מים כל ימות השנה. מוצאו של הנחל באזור הרי נצרת והוא אוסף את מי אגן הניקוז של הגליל התחתון הדרומי ובקעת כסולות. בדרכו עובר הנחל לרגליו של הר תבור, חוצה את כביש עפולה-טבריה בקרבת הכפר דבורייה וממשיך משם בינות ליישובים עין דור, כפר קיש וגזית, דרך שמורת הטבע המצויה בחלקו המזרחי של הנחל עד שנשפך לערוץ הירדן הדרומי סמוך לקיבוץ גשר.
אגן הנחל מאופיין בריבוי של שטחים פתוחים ומיעוט כבישים, והינו יעד טיולים מבוקש. יובליו העיקריים: נחל ברק, נחל דבורה, נחל השבעה, נחל קמה, נחל קיש, נחל רכש ונחל עין דור.
טיול לאורך הערוץ מאפשר היכרות עם הטבע המגוון של האזור ולעתים גם מפגש עם בעלי חיים כגון צבי ארץ ישראלי, חזירי בר, נמיות ותנים.
עבודות הסדרת ניקוז בנחל תבור
רשות הניקוז החלה בביצוע עבודות שני מעברי מים, פעולות הסדרת ניקוז והוצאת סחף בנחל תבור, במקטע שבין איכסאל לצומת דבוריה, כחלק מיישום תוכנית אגנית עוטף תבור.
במסגרת הפרויקט, מתבצעות עבודות פיתוח נופי והסדרת שבילים להולכי רגל, במקביל לפעולות המבוצעות לטובת פיתוח החקלאות באזור. העבודות צפויות להסתיים בשנת 2020 והן מתבצעות בשיתוף משרד החקלאות, המשרד להגנת הסביבה, תאגיד המים והביוב של כפרי הגליל התחתון "מיאהקום", מועצה אזורית עמק יזרעאל, מועצה מקומית איכסאל ומועצה מקומית דבוריה.
מעיינות שועין
מ.מ. עין מאהל שוכנת מזרחית לנצרת עילי בסמיכות לשכונת הר יונה. מעיינות שועין מהווים מעיינות היסטוריים ובעלי משמעות לתושבי עין מאהל ומהווים אבן שואבת לטיולי הליכה קצרים מהכפר אל המרחב הפתוח.
מעיינות עין מאהל שוכנים צפון-מערבית להר תבור ולהר דבורה מדרום מערב לעין מאהל וממזרח לנצרת. המעיינות נמצאים בסמיכות לנחל ברק . מעיינות שועין נמצאים במרחק של כמה מאות מטרים מבתי הכפר ומהווים פינת חמד לבילוי בחיק הטבע.
היוזמה לפיתוח המעיינות הכפר מגיעה מהמועצה המקומית על מנת לתת מענה לפעילויות פנאי בחיק הטבע לתושבי הכפר, חיזוק התיירות המקומית וטיפוח המרחב הסובב את הכפר.
ליוזמה הצטרפו רשות ניקוז ונחלים ירדן דרומי, שביצעה את עבודות הסדרת וחשיפת הבארות וקק"ל.
לכתבה המלאה על בני ובנות הנוער בעין מאהל מאמצים את האתר החדש של מעיינות שועין >
הפרויקט לשיקום והסדרת המעיינות מורכב משלושה תתי פרוייקטים:
עין שועין-אל פוקא – מעיין קטן בתוך באר לצד דרך חקלאית אשר גולש לתוך כר דשא.
עין שועין –אל תחתא – סדרת מעיינות מאוחזים בתוך בוסתן מרהיב באפיק נחל ברק.
שיפור ופיתוח שביל לאורך נחל ברק ובתוואי שביל ישראל בין מעיינות עין מאהל לחניון ברק.
עין שועין –אל תחתא – סדרת מעיינות מאוחזים בתוך בוסתן מרהיב באפיק נחל ברק.
שיפור ופיתוח שביל לאורך נחל ברק ובתוואי שביל ישראל בין מעיינות עין מאהל לחניון ברק.
שיקום מחצבת נחל תבור- דבוריה
דבוריה הינה מחצבת חיזרה נטושה, המצויה סמוך לכביש 65, בקרבת הכפר דבוריה. הקרן לשיקום מחצבות, רשות ניקוז ירדן דרומי והמועצה המקומית דבוריה, יזמו תכנית לשיקום שטח המחצבה והפיכתו לפארק אקסטנסיבי המשתרע על שטח של 35 דונם. הפארק משתלב ביער קק"ל הנמצא בסמוך לשטח המחצבה.
במהלך שנת 2012 הושלמו עבודות שיקום המחצבה ופיתוח הפארק. במסגרת העבודות הוכשרו שבילי טיול, תצפיות נוף וכן מערכת של בריכות קטנות באפיק הנחל. הפארק מיועד לשמש את תושבי דבוריה ואת המטיילים באזור, והוא כולל חניה לאוטובוסים ולכלי רכב פרטיים. הצמחייה בפארק כוללת חורשת אקליפטוסים קיימת, צמחי גדות נחלים ושיחי פטל בשילוב עם צמחייה נוספת שניטעה במסגרת עבודות שיקום.
במהלך שנת 2012 הושלמו עבודות שיקום המחצבה ופיתוח הפארק. במסגרת העבודות הוכשרו שבילי טיול, תצפיות נוף וכן מערכת של בריכות קטנות באפיק הנחל. הפארק מיועד לשמש את תושבי דבוריה ואת המטיילים באזור, והוא כולל חניה לאוטובוסים ולכלי רכב פרטיים. הצמחייה בפארק כוללת חורשת אקליפטוסים קיימת, צמחי גדות נחלים ושיחי פטל בשילוב עם צמחייה נוספת שניטעה במסגרת עבודות שיקום.
שיקום והסדרת עין קזאן
בשנת 1876 התיישבו צ'רקסים בכפר כמא, באזור שהיה נטוש ועזוב. מים לצורכי הבית שאבו מעין צפצף, מעיין הנובע מדרום-מזרח לכפר. תושבי הכפר עסקו בחקלאות ובגידול עדרים ונזקקו למקורות מים נוספים. במהלך חיפושיהם אחר מים חפרו כאן וגילו נביעה של מי תהום גבוהים. שם המעיין נגזר כנראה מהמילה התורכית קזאן שפירושה סיר גדול.
תושבי הכפר, יחד עם מֵימֵת נָאת'וִ (מֵימֵת העיוור), בן למשפחת קוֹבְּלָה, בנו בית מעיין במתכונת המקובלת לבניית בורות המים בחצרות הבתים – מבנה חדר ובתקרתו פתח מוגבה. מכסה ברזל סוגר על הפתח כדי לשמור על ניקיון המים.
בית המעיין נבנה במרחק מה מהנביעה והמים הוזרמו אליו בצינורות. משפחת קובלה המשיכה לתחזק את המעיין במשך שנים רבות. עין קזאן היה נקודת ציון חשובה בחיי כפר כמא. תושבי הכפר הובילו לכאן את עדריהם ב"דרך המרעה" (בשפת הצ'רקסים – צאם ע'וג). הצאן והבקר שתו משוקת שנבנתה בעבורם ואחר כך רבצו בשלווה מול נופי התבור.
רשות ניקוז ונחלים ירדן דרומי והמועצה המקומית כפר כמא ביצעו פרויקט לשיקום והסדרת האתר.
פארק אלפשארה
פארק אלַפְַשָארָה נמצא בפינה מיוחדת במינה – המקום שבו מורדות הרי נצרת נושקים לבקעת כסולות. הכפר אכסאל, השוכן בבקעה, משמר את שמו של היישוב הקדום הכסולות, או כסולות תבור, שנזכר בתנ"ך (יהושע יט 18). האזור נמצא באגן הניקוז של נחל תבור, היורד מכאן לירדן.
מעיינות שוִּעין, הנובעים ליד הכפר עין מאהל, מזינים את ואדי שועין, הוא נחל ברק. בחורף הנחל מקיים זרימה עונתית ומימיו נשפכים לוואדי אלפשארה (בערבית: הנחל המאכזב). השם הלא מחמיא של הנחל נגזר מהתנהגות מעיינותיו: בניגוד למצופה, המעיינות נובעים רק לאחר שמאגריהם התמלאו, לעיתים בסוף החורף, לכאורה ללא קשר לגשמים שירדו קודם באזור.
בפארק אלפשארה מסתיים שביל הטיול העובר בנחל ברק. הפארק זכה בשנת 2017 לשיקום על ידי רשות הניקוז, המועצה והשותפים, שכלל את הסדרת הניקוז בנחל, פינוי מפגעים, פיתוח נופי והקמת חניון יום המשרת את תושבי הסביבה ואת המטיילים באזור.
נחל השבעה (ואדי אל מידי)
נחל השבעה (ואדי אל-מידי) שבגליל התחתון (מועצה מקומית שיבלי אום אל ג'אנם), שוקם על ידי רשות ניקוז ונחלים ירדן דרומי, עבר הנגשה לנכים ונמצא בהמשך תהליכי פיתוח מקטעים נוספים, ביוזמת המועצות המקומיות שיבלי-אום אל גאנם, כפר תבור ובתמיכת המועצה האזורית הגליל התחתון.
העבודות לשיקום נחל השבעה החלו ביוני 2018, כחלק מפעולות לשיקום סביבתי הכולל הסרת מפגעים, השבת המופע והצמחייה הטבעיים שלו ופיתוחו לפארק – מקום מפגש לתושבי הסביבה ולקיום אירועי תרבות וספורט. במסגרת העבודות בוצע ניקיון פסולות מהנחל (מעל 100 משאיות אשפה), שיקום הנחל והסדרתו- הרחבת הנחל, אדריכלות נופית, סיכרונים ומפלונים, תוך כדי שמירה על חתך ניקוזי של הנחל, על מנת לנתב את זרימת מי הגשמים למופע של נחל. כמו כן, בוצע לאורך הנחל שביל בטון מונגש לנכים ופינות ישיבה ופיקניק מונגשות. מקטע הנחל שבוצע כשלב ראשון, מתפרס על פני 800 מ' מצומת עין זעטוטה לכיוון כדורי. שני המקטעים הנוספים מבוצעים לכיוון כביש 65, ובסך הכל מדובר בכ- 3 ק"מ, בשיתוף קרן שטחים פתוחים- רמ"י והמשרד להגנת הסביבה.
סיפורו של הנחל: מתחיל את דרכו במזרח הרי נצרת, יורד לעבר קיבוץ בית קשת, עובר בין בית ספר כדורי לשיבלי ומתחבר לנחל תבור מדרום לצומת גזית. שמו העברי של הנחל מנציח את שמם של שבעה לוחמי פלמ"ח שנהרגו בנחל במלחמת העצמאות.
בנחל, שאורכו כשמונה ק"מ, מתקיימת בחורף זרימה שיטפונית מהרי נצרת ובהמשך השנה זרימה שמקורה במעיינותיו ובמעיינות יובליו – נחל קשת ונחל אזנות. ערוץ הנחל נשמר טבעי במורדות ההרים, אך במהלכו בשטחים החקלאיים הוסדר לתעלה ששינתה את אופיו הטבעי לחלוטין.
רמת סירין
מרחב הגליל התחתון המזרחי, הינו אזור בעל ייחודיות ברמה הארצית. מרחב זה הינו מרחב של רמות בזלת נטויות, וביניהן עמקים פתוחים ומרשימים. שתיים מרמות אלו הן רמת סירין ורמת שדה אילן. ההולך ברמות אלו, חווה את ארץ השקד והצבי, אזור המשלב נוף ייחודי של טבע וחקלאות של מטעים, גידולי שדה וכרמי ענבים.
בשל אופיין הטופוגרפי של הרמות, הן מספקות מבטים מרשימים מקוו הרכס שלהן. מבטים אלו כוללים תצפיות מרשימות לכיוון מזרח, אל עבר הכנרת, בקעת יבנאל הייחודית, רכס פוריה, והרי הגולן, וכן, מבטים מרשימים לא פחות לכיוון צפון )באמת ניתן לראות את החרמון ביום בהיר-מצ"ב תמונה בהמשך(, ומערבה לכיוון רכס הרי נצרת והר תבור.
דבר המאפיין את רמות הבזלת היא העונתיות. בעונת החורף והאביב מרחב זה עוטה גווני פריחה מרשימים, לצד פריחת מטעי השקדים, פריחת מרבדי כלניות וחרדלים-ממש חגיגה לעיניי המטיילים והחקלאים. בעונת הקיץ והסתיו ניתן לטבול במימי המעיינות המפכים בתחומי רמת סירין, אשר המפורסמים ביניהם הם עין אולם, עין סירין ועין חדה. מרחב זה ידוע כמרחב המזמין אליו מטיילים מכל רחבי הארץ, כיוון שבתחומו ממוקמים אתרי טבע ונוף מרשימים, וכן תשתית שבילים מסומנים, אשר המפורסם מבינהם הינו שביל ישראל, שעובר בדרומה
של רמת סירין. מלבד כל הנכתב, ניתן לראות את נופו של האזור כנוף תרבות, בשל עושר האתרים הרב, והנופים החקלאיים אשר מספרים את סיפור ההתיישבות באזור, בעבר ובהווה.
מרחב הפרויקט הינו קו הרכס של רמת שירין ורמת שדה אילן, ממצפה אלות בדרום, ועד כביש 77 בסמוך לגבעת אבני בצפון. מרחב זה הינו מרחב של יישובים כפריים כגון: שרונה, שדה אילן, גבעת אבני והמושבה יבנאל. יישובים אלו קשורים קשר חזק לשטחים הפתוחים בסביבתם, בהם ממוקם מרחב הפרויקט.
מסלולים ופינות חמד
יובלי הנחל מנקזים את הרי נצרת ואת הר התבור. הנחל חוצה מגוון רב של נופים, מעיינות אחדים בו זורמים לאורך השנה ושומרים על מגוון רב של בע"ח וצומח, גדות הנחלים עטורים בצומח ובעצים נותני צל ומאפשרים לחובבי הטבע לבלות בו גם בימות הקיץ. הנחל זורם לירדן סמוך לקיבוץ גשר. לאורך הנחל קיימים מסלולים להולכי רגל, לרכבי 4*4 וכן מסלולי אופניים למשפחות ולרוכבים מקצועיים.
שביל נחל תבור מערבי: מסלול טיול לאורך אפיק נחל תבור. המסלול מתמשך לאורך אפיק הנחל הזורם קבוע תחת שדירת עצי אקליפטוסים ענקיים וגופי מים עם פינות חמד לחנייה, בילוי ופיקניק. לאורך השביל תצפיות. כניסה למסלול מכביש 65 (מערב לצומת דבוריה) ממלון הר תבור.
מצפור גזית: המצפור צופה על נופיו הקסומים והמקראיים של נחל חרוד. המצפור ממוקם ביציאה מקיבוץ גזית.
מתחם "עצי האהבה": שביל סמוך למושב שדמות דבורה. המתחם התפתח סביב "העץ הקדוש" ע"ש אקליפטוס שבמהלך עשרות שנים באו לחסות בצלו זוגות אוהבים שחרטו עליו את אהבתם…
קניון הבזלת: קטע של נחל תבור שעובר בתוך נקיק בזלת. כאן ניתן לטייל ברגל בלבד!
נחל השבעה: נחל השבעה הינו בגליל התחתון מצפון להר התבור ובין הישובים כפר תבור ושיבלי. המסלול מתאים לכל כלי הרכב (למעט ימי גשם), אופניים והולכי רגל מלווה ביער חורש אלונים ואקליפטוסים. לאורך חורשותיו הטבעיות של הגליל התחתון, שוקם ופותח נחל השבעה כאתר בילוי זמין ונגיש מאוד. ניתן להגיע מכביש 65 בין כפר תבור לביה"ס כדורי ומכביש 65 צומת גזית-שיבלי ומתוך היישוב שיבלי. הנחל מתחבר לשביל נוף יער בית-קשת וניתן לסיימו במלון הר התבור.
שביל נחל תבור מערבי: מסלול טיול לאורך אפיק נחל תבור. המסלול מתמשך לאורך אפיק הנחל הזורם קבוע תחת שדירת עצי אקליפטוסים ענקיים וגופי מים עם פינות חמד לחנייה, בילוי ופיקניק. לאורך השביל תצפיות. כניסה למסלול מכביש 65 (מערב לצומת דבוריה) ממלון הר תבור.
מצפור גזית: המצפור צופה על נופיו הקסומים והמקראיים של נחל חרוד. המצפור ממוקם ביציאה מקיבוץ גזית.
מתחם "עצי האהבה": שביל סמוך למושב שדמות דבורה. המתחם התפתח סביב "העץ הקדוש" ע"ש אקליפטוס שבמהלך עשרות שנים באו לחסות בצלו זוגות אוהבים שחרטו עליו את אהבתם…
קניון הבזלת: קטע של נחל תבור שעובר בתוך נקיק בזלת. כאן ניתן לטייל ברגל בלבד!
נחל השבעה: נחל השבעה הינו בגליל התחתון מצפון להר התבור ובין הישובים כפר תבור ושיבלי. המסלול מתאים לכל כלי הרכב (למעט ימי גשם), אופניים והולכי רגל מלווה ביער חורש אלונים ואקליפטוסים. לאורך חורשותיו הטבעיות של הגליל התחתון, שוקם ופותח נחל השבעה כאתר בילוי זמין ונגיש מאוד. ניתן להגיע מכביש 65 בין כפר תבור לביה"ס כדורי ומכביש 65 צומת גזית-שיבלי ומתוך היישוב שיבלי. הנחל מתחבר לשביל נוף יער בית-קשת וניתן לסיימו במלון הר התבור.
גשר הרכבת על נחל תבור
גשר זה נבנה בשנים 1904-1905 בתקופה העות'מנית. הגשר נבנה כחלק ממסילת רכבת העמק שחיברה בין צמח לבית שאן, והוא אחד מסדרת גשרים ומעברי מים על תוואי המסילה.
הגשר נבנה מעל נחל תבור, מהארוכים שבנחלי הגליל תחתון. אורך הנחל כ- 31 ק"מ והוא זורם מהרי נצרת עד לנהר הירדן, כ 1.5 ק"מ מנקודה זו. הנחל מתאפיין בזרימת מים איטית, במעיינות רבים ובצמחיה מצלה. בעבר, מי הנחל שימשו אוכלוסיות מתרבויות שונות לאורך התקופות. לאורך הנחל ניתן למצוא אתרי עתיקות, טחנות קמח וחורבות עתיקות.
הרחקת שקתות למרעה, מנחל תבור
רשות ניקוז ונחלים ירדן דרומי, בשיתוף רשות הטבע והגנים והבוקרים מגדלי הבקר, מבצעת עבודות להרחקת שקתות מנחל תבור למעלה ההר. רעיית הבקר בנחל חרוד קיימת לאורך השנים, ומביאה עמה זיהומים למי הנחל ופגיעה בצמחייה ובסביבת הנחל. השקתות הועתקו למעלה ההר ברמת סירין, וחוברו לקווי מים שפירים. פעילות זו מרחיקה הבקר מנחל תבור, ובכך ימנע זיהום במקורות המים ונוכל לראות התפתחות של המינים המקומיים לצדי הנחל. רשות ניקוז ונחלים ירדן דרומי ורשות הטבע והגנים, פועלות בשיתוף רב עם מגדלי הבקר, ורואה בהם שותפים פעילים בשמירה על אוצרות הטבע וערכיהם.
הרחקת בקר מאגן נחל תבור
תכנית הרחקת בקר מאגן נחל תבור כוללת הצבת שקתות במקומות המרוחקים מהנחלים והמעיינות וכך למנוע רביצה של הבקר באזורים רגישים יחד עם מניעה של זיהום הנחלים והמעיינות.
הגנה על דבוריה
הישוב דבוריה הנמצא למרגלות הר תבור מקבל ישירות את נחל דבוריה. הנחל מתנקז לתעלת ניקוז סגורה בישוב. לאור הספיקות הגדולות וההתרחבות ההתיישבותית במעלה האגן, רשות הניקוז מקדמת תכנית להגנה על הישוב הכוללת הסטת הנגר לערוצים סמוכים.
מעלה קיש
פיתוח אזורי על-פי תכנית אב לנחל תבור. מעלה קיש הינו מקום עצירה והתחלת טיולים לאורך נחל תבור ועובר בסמוך לשביל ישראל. האתר נמצא בכניסה לישוב כפר קיש.
עין צפצף
בשנת 1876 התיישבו צ'רקסים בכפר כמא והחלו לבנות את בתיהם. בקווקז ההררית שממנה באו יש נהרות ונחלים שופעי מים, ואילו כאן הם מצאו מקום נטוש וצחיח. במשך זמן רב חיפשו מקורות מים עד שגילו את המעיין הזה. השם העברי עין צפצף נגזר משמו הערבי של המעיין (عين الصفصاف – שפירושו צפצפה). ייתכן שבעבר ניצלו את מי המעיין לגידול עצי צפצפה והשתמשו בגזעיהם לקירוי גגות. תושבי הכפר חפרו בור והפכו אותו לחדר שאוגר מים. בתקרת הבור בנו פתח מוגבה ודרכו שאבו המים. מכסה ברזל סגר על הפתח כדי לשמור על ניקיון המים. במשך שנים רבות נאלצו אנשי כפר כמא ללכת מדי יום ביומו למעיין ולשוב הביתה עמוסים בדליים מלאים, מי בעגלה רתומה לשור או לסוס ומי כשהדלי הכבד על כתפו. כך עשו עד שנות ה-50 של המאה ה-20, עת זכה סוף-סוף הכפר להתחבר למערכת המים של מדינת ישראל.