לראשונה בישראל: פיילוט להקמת בריכה אקולוגית לגידול דגים למען הסביבה והחקלאות

רשות מקרקעי ישראל באמצעות הקרן לשמירה על שטחים פתוחים מממנת פיילוט חדשני  לראשונה בישראל להקמת בריכה אקולוגית  ללא כימיקלים -כחלק ממשק חקלאי לגידול דגים – באזור דרום נחל הירדן, בסמוך לקיבוץ טירת צבי שבמועצה האזורית עמק המעיינות.

הפיילוט להקמת הבריכה האקלוגית במדגים, הוא פרי שיתוף פעולה מיוחד של רשות מקרקעי ישראל (הקרן לשמירה על שטחים פתוחים), משרד החקלאות ורשות ניקוז ונחלים ירדן דרומי.

בריכה אקולוגית היא מערכת אקולוגית מלאכותית וידידותית לסביבה שמטרתה לחקות בריכה טבעית. להבדיל מבריכות דגים רגילות, בהן משתמשים באמצעים מלכותיים לצורך טיהור המים, בבריכה אקולוגית נעשה שימוש בצמחים ובעלי חיים שונים, כדי לשמור על מים נקיים. הפיילוט מבקש להראות שניתן להביא לטיוב איכות המים ובכך להגדלת הערך עבור החקלאות והסביבה כאחד.

משק המים בישראל השתנה רבות בשנים האחרונות והביא לכך שמקודמות תכנית שחרור מים לטבע. רמ"י, באמצעות הקרן לשמירה על שטחים פתוחים, תומכת רבות בתכניות אלו, ונמצאת בחזית התכנון והפיתוח של ערוצי הנחלים שיוחזרו לטבע ולטובת הציבור.  כחלק מתהליך השבת המים לטבע ניתן לראות יותר ויותר תהליכים להקמת בתי גידול לחים והחזרת המצב הטבעי למקומות שבעבר שפעו במים ((rewiliding .  במקביל לקידום בריכות אקולוגיות רחבות היקף בשטחים פתוחים, בפיילוט ייחודי זה,  מבקשים לייצר בריכה טבעית שתשמש את החקלאים כחלק ממערך לגידול דגים. חשוב לציין, שבמקביל לתהליך זה כבר היום רמ"י והקש"פ תומכים ומקדמים ברכות אקולוגיות משמעותיות, העמודות בפני עצמן בשטחים הפתוחים כחלק ממהלך כולל של השבת מים לטבע.

ינקי קוינט מנהל רשות מקרקעי ישראל ויו"ר הקרן לשמירה על שטחים פתוחים  "מדובר בבשורה סביבתית חשובה לישראל ובימים אלו מקדמת הקרן תמיכה בפרויקטים דומים במקומות נוספים בארץ. בתקופה של לפני קום המדינה, היו באזור ביצות, אשר יובשו על ידי ראשוני המתיישבים ואחת ממטרותינו בפרויקט הייתה להשיב את האזור למצבו הטבעי, באופן שישמור על המאזן האקולוגי והביולוגי בסביבה."

איל קנץ, מנכ"ל רשות ניקוז ונחלים ירדן דרומי: "בתקופה הקרובה הבריכה נתונה למעקב אקולוגי, במטרה לוודא שמתקיים בה איזון אקולוגי אוטונומי, שאינו מצריך התערבות אנושית. הצלחת הפיילוט צפויה להביא לשינויים לא רק באופן הקמת בריכות אקולוגיות אלא גם ביכולת שלהן לתפקד כחלק מתהליך חקלאי תעשייתי".