כל התובנות והרשמים מהכנס שהתקיים באנגליה, בהשתתפות רשות ניקוז ונחלים ירדן דרומי – ועסק בשיקום מרחבים, נחלים ובתי גידול לחים
10.4.25
מנהלי רשות ניקוז ונחלים ירדן דרומי השתתפו החודש (אפריל) בכנס השנתי של – RRC River Restoration Centre שהתקיים בברייטון, אנגליה – וחזרו עם רשמים ותובנות, שיסייעו לקידום פעילות הרשות הניקוז במרחב.
את הרשות ייצגו אינג' אופיר סלע – מהנדס הרשות וגלבוע קמינסקי – מנהל אגף פרויקטים וביצוע. הכנס עסק בסוגיות הנוגעות לשיקום של מרחבים פתוחים, נחלים ובתי גידול לחים וקדם לו סיור מקדים, בהובלת שי גלעד מ"אגמא" ובהשתתפות צוות "אגמא" ואנשי מקצוע שהגיעו מהארץ לכנס, בהם מתכנן נוף, הידרולוג ואקולוגית.
"לפני שצוללים לסוגיות והפרויקטים שפגשנו חשוב להכיר כי בניגוד לארץ רוב האדמות באנגליה הם פרטיות דבר שדורש שיתוף פעולה מיטבי בין הגופים השונים לבעלי הקרקע, בדומה למה שאנחנו פוגשים בעיקר בתחום רשויות ערביות", אומר אופיר סלע.
יום סיור בהובלת אגמא: "נחשפנו לאתגרים"
תחילת הסיור עסק באזור הצפה והשבה של בית גידול לח בעיירה לואיס. בפרויקט זה האדמה שייכת לרשות המקומית והייתה מושכרת לחקלאים במשך הרבה שנים. לאורך הפרויקט עובר נחל מקומי, אשר הוסט ממסלולו וזורם לאורך החלקות החקלאיות. לצורך חיבורו של הנחל מחדש לפשט ההצפה שלו והשבה של בית הגידול הלח, שהיה באזור – המועצה המקומית החליטה לסיים את חוזה החקלאות, דבר שגרם להרבה אי שביעות רצון מצד החקלאי. לבסוף לאחר שהובהר לחקלאי שהפרות שלו יכולות להמשיך לרעות באזור ושבפועל הפעילות שלו לא תיפגע יותר מידי – הגיעו איתו להסכמות.
במסגרת הפרויקט בוצעו עבודות עפר להחזרת הנחל למסלול, תוך יצירת בית גידול לח מימי דמויי אגם. "נחשפנו לכלל האתגרים וביניהם נושא ניהול ותחזוקה, אשר מהווה גם אצלם נושא רגיש שאין לו בהכרח פתרון טרם ביצוע הפרויקט", מספר סלע, "עוד הם ציינו כי לא פירסמו את האזור והוא אינו אמור להיות קולט קהל אינטנסיבי, אך אם יהפוך למוקד אטרקטיבי בשנים הבאות הם אינם ערוכים לכך".
המיקום השני בו התמקד הסיור הינו שטח אחוזה גדול, שבו פותח איזור קולט קהל אקולוגי וסביבתי. "מכיוון שבאנגליה ישנם הרבה בעלי אחוזות בעלות שטח רב, בעלי הבית במקרים רבים אינם יכולים לתחזק את כלל השטח ולכן, מעדיפים להפקיד אותו בידי קרן ייעודית אשר מתחזקת אותו ומנגישה אותו לקהל הרחב", מסביר סלע, "במיקום זה הגענו לגדות נחל עוז בעל אגן של כ 1000 קמ"ר ופגשנו את תאגד המים המקומי, אשר מתמודד עם בעיות אספקת מים משמעותיות ביותר. למעשה, הם נמצאים כ-20 שנה מאחורינו בכל נושא אספקת המים, וזאת מכיוון שעד לשנים האחרונות לא היה להם מחסור. אין להם מתקני התפלה ולא מתקני תפיסת שיטפונות, אשר מספיקים כדי לספק את כל צרכי המים בצורה בטוחה לשנים קדימה. המצב הכלכלי של תאגידים אלה הוא רע ואין להם אפילו מערכות GIS מתפקדות. במיקום שהיינו בוצעה הסדרה של הנחל, בצורה שתאפשר התפשטות קלה שלו אל פשט ההצפה בעת אירוע שטפוני במקום, שגם כך היה נקודת תורפה ומועד לפריצות חוזרות ונשנות. שוחחנו איתם על כלל האתגרים העומדים לפתחם כאשר הרבה מהם דומים מאוד לסוגיות שאנו מתמודדים איתן".
המיקום השלישי, שחתם את הסיור, עסק בנושא הכי חם של הכנס – פירוא של שטחים חקלאיים. באנגליה קיימת תנועה רחבה של השבת בתי גידול טבעיים בתחום של שטחים פרטיים וחקלאיים. המדינה באנגליה מסבסדת ומתגמלת פעולות שונות בשטחים חקלאיים, אשר מיטיביים עם הטבע בכלל ועם הנחלים בפרט. פעולות אלו כוללות בין השאר גידור והרחקה של בקר מנחל, אי ריסוס של חומרי הדברה או ריסוס במרחקים גדול מהאפיק, עידוד צימוח של צמחייה פראית, אשר בעבר הייתה מכוסחת ומרוססת לטובת טיוב הקרע החקלאית ועוד.
כתוצאה מהעידוד הממשלתי נוצרה תנועה של בעלי קרקעות אשר עוברים מחקלאות בעל וגד"ש וכן מגידול של חיות על סוגיהן השונים – פרות, חזירים כבשים, לתחום של "פירוא" – Rewilding אשר מאפשר להם, הן לקבל מענקים ותשלום קבוע מהמדינה והן לפתח פעולות עיסקיות, כגון קאמפינג, טיולי טבע ועוד.
תחומי הניטור והשבת בתי גידול לחים הובילו את הכנס: "למידה משמעותית"
בכנס עצמו, אשר כלל מגוון של הרצאות מתחומים שונים, נחשפו המשתתפים הן לנושאים מחקריים ולתחומים של איסוף מידע בשטחים הפתוחים והן לפרויקטים שבוצעו. "בין הנושאים שהוצגו ניכר היה כי תחום הניטור תפס מקום משמעותי וכי הדגש על ביצוע של ניטור בזמן אפס והמשך ניטור רציף לאורך חיי הפרויקט ולאחריו, מאפשרים למידה משמעותית ויצירת אסטרטגיה מכוונת תוצאות לפרויקטים סביבתיים", אומר סלע, "כמו כן, צויין כי למרות הצורך הברור בניטור לא קיימים מספיק תקציבים זמינים לתחום זה".
פרויקט מעניין שהוצג בכנס הינו הצפה מחודשת של שטח חקלאי, אשר היה מנוקז במשך מאות שנים על ידי מערכת ניקוז תת קרקעית גדולה ומסועפת. על מנת שניתן יהיה להציף את השטח, נדרש היה תחילה לאתר את המערכת התת קרקעית בעזרת מספר שיטות ולאחר מכן, לבצע עבודות בעומק השטח, על מנת לסתום את המערכת בצמתים מרכזיים. הפרויקט עוד לא הסתיים לגמרי אך כבר כעת נחל הצלחה, כאשר השטח החקלאי נשאר מוצף בחורף האחרון.
בשיאו של היום הראשון של הכנס הציג בעל השטח הכי גדול, אשר למעשה הביא לתחילת תנועת הפירוא בשטחים חקלאיים, את השינוי הדרסטי שבוצע בשטחים שלו, את מגוון בעלי החיים אשר חזרו להתקיים שם ואת המערכות האקולוגיות ובתי הגידול הלחים, אשר משגשגים ומתפתחים.
כאמור, ביום השני של הכנס יצאו המשתתפים לסיור בחווה הגדולה שהוצגה בסוף היום הראשון , וצפו במגוון הפעולות שבוצעו, בבעלי החיים ובצמחייה הגדלים באזור, שבו היו עד לפני עשרות שנים בודדות שטחים חקלאיים צחיחים, מעובדים ומהונדסים.
"הסיורים והכנס היו מאירי עיניים ובעיקר הראו כי אנחנו לא היחידים שמתמודדים עם בעיות ואתגרים כגון קליטת קהל, ניהול ותחזוקה של פרויקטים", מסכם סלע, "מבחינתי שני התחומים שיש ללמוד מהם הכי הרבה ולנסות ליישם אצלינו הם נושא הניטור, אשר מהווה בסיס לאיסוף מידע ולהסקת מסקנות לגבי פרויקטים בשטחים הפתוחים וכן, נושא השבת בתי הגידול בתחום שטחים חקלאיים, אשר אינם תורמים רבות לחקלאים אך כן יכולים לתרום לשיקום סביבת הנחל ופשט ההצפה שלו".