פרויקט שיקום הבריכות בשדה אליהו – המודל לניצול הזדמנות כלכלית ויצירת תשתית אקולוגית, שבה הקהילה שותפה בתכנון

12.4.26

במשך שני עשורים עמדו בריכות הדגים הישנות בכניסה לשדה אליהו יבשות. הן היו עדות אילמת למשבר הכלכלי שעבר ענף המדגה המסורתי: המים יבשו, הציפורים נעלמו, והאזור הפך לשטח עזובה. אך דווקא כעת, יוזמה כלכלית חדשנית שמובילות המועצה ורשות ניקוז ונחלים ירדן דרומי, מייצרת הזדמנות להפוך את הקערה על פיה.

המנוע מאחורי פרויקט השיקום אינו נוסטלגיה, אלא חדשנות חקלאית. בשנה הקרובה עתיד לקום בסמוך לבריכות הישנות מיזם חלוצי ברמה ארצית: מדגה מתועש לגידול דגי סלמון. המתקן החדש, המבוסס על טכנולוגיית מחזור מים, ייצר פלט מים שיהווה את התשתית להצפה מחדש של הבריכות הנטושות. כך נוצר מודל של כלכלה מעגלית: המיזם החקלאי מקבל פתרון קצה למים, והמרחב הציבורי מקבל בית גידול לח משוקם, הכולל מצפורים ומופע אקולוגי עשיר.

חדשנות בשירות האקולוגיה התכנון, בהובלת אדריכל הנוף והאקולוג ליאב שלם, מציג תפיסה מתקדמת של דו-קיום בין תשתיות לטבע. גולת הכותרת לעניין זה, היא מערכת טכנולוגית למניעת דריסות של חתולי ביצות – מין המצוי בסיכון ונפוץ באזורנו. המערכת, שתותקן כחלק מתקציב הפרויקט, תדע לזהות התקרבות כלי רכב בשעות החשכה ולהפעיל הרתעה נקודתית שתמנע מבעלי החיים לחצות את הכביש ברגע הקריטי. זהו פתרון שכבר הוכיח את עצמו באתרים בודדים בארץ, וכעת מוטמע כסטנדרט בעמק.

בניגוד לפרויקטים שבהם הציבור מוזמן ל"גזירת סרט", כאן אומצה גישת "סוף מעשה – בקהילה תחילה". במפגש עבודה שנערך בהשתתפות סגנית ראש המועצה, מיכל אקרמן, נציגי המועצה, רשות ניקוז ונחלים ירדן דרומי והתושבים, הוכח כי למעורבות הציבור יש משקל תכנוני אמיתי.

במהלך הדיון המקצועי עלתה בקשה מהשטח ליצירת שביל קישור ישיר בין הקיבוץ לאתר המתחדש – דרישה שאומצה מיידית על ידי צוות התכנון ונכנסה לתוכנית הביצוע. בנוסף, הוגדר כי התושבים יהיו הכוח המבצע בשלבי השתילה והזריעה, מתוך הבנה שחיבור אמיתי לשטח נוצר דרך הידיים.

פרויקט שדה אליהו מדגים כיצד חיבור נכון בין יזמות כלכלית, טכנולוגיה אקולוגית וקהילה מעורבת, יכול להפוך מפגע עזובה לנכס אזורי.