סקירה מיוחדת: החזרה לשגרה בשנה החולפת העניקה נקודת מבט רטרואקטיבית על תקופת הקורנה, שהתאפיינה בפריצת הדרך במעורבות החברה הערבית
רשות ניקוז ונחלים ירדן דרומי פועלת במרחב של כ-15 רשויות מקומיות בתחומי האחריות שבסמכותה לניהול הנגר העילי, הסדרת הניקוז בשטח הפתוח ובנחלים, פיתוח אתרים ועבודות שימור קרקע, בדגש על גישה חדשה לניהול אגני משותף, הרואה בכלל הגורמים הפועלים במרחב כשותפים לעשייה. "לתכנן, לבצע ולדבר עם השותפים באותו הזמן", הוא אחד המשפטים שתשמעו מידי יום ממנכ"ל הרשות, עובד יבין, אשר בשנתיים האחרונות פרץ דרך לחברה הערבית והצליח לייצר שיח עם קהילות וחקלאים בכפרי הגליל התחתון שבאגן נחל התבור.
"זוהי אבן דרך משמעותית בבניית האמון ליצירת שיתופי הפעולה, והפעם הראשונה שהצלחנו להגיע לאנשי השטח ביישובים הערבים באגן התבור, במסגרת קידום תכנית אגנית לעוטף הר תבור, שבמרכזה נחל תבור – ואדי אל בירה- وادي البيرة ", אומר יבין, "פתחנו דלת לעולם חדש שמאפשר חשיפת טכנולוגיות מתקדמות לשימור קרקע ויצירת אמון סביב הנחלים לצורך ניהול בר קיימא של המרחב". במסגרת העבודות בוצעו בנחל תבור באזור דבוריה שלושה מעבירי מים, שביל הליכה ופרגולת תצפית וכן, בוצעו השלמות של מעבירים אירים ומפתנים בנחל דבוריה ובנחל חריאן ועבודות פיתוח נופי ושתילה.
בנוסף, כחלק מהשיח עם הקהילות באגנים לפני תחילת ביצוע עבודות, יצאה לאחרונה הודעת עדכון חשובה, בשיתוף ההנהגות המקומיות ותאגיד מיאהקום (תאגיד המים והביוב של כפרי הגליל התחתון), לתושבי וחקלאי עין מאהל אודות תחילת פרויקט ניקוז גדול באזור מגוריהם, על מנת לייצר ודאות ושיתופי פעולה במהלך הפרויקט. מדובר בתוכנית שבמסגרתה יוסטו מי הגשמים מעין מאהל לכיוון ואדי שועיין – נחל ברק בן אבינועם, במטרה למנוע הצפות ביישוב דבורייה. עוד בין הפרויקטים שהחלו השנה, יש לציין את העבודות שמבצעת הרשות במעלה האגן התבור, במטרה להשאיר את המים במעלה ההר ולהקטין את הספיקות, שמגיעות למורד ועלולות לגרום לשיטפונות ונזקים. הפרויקט מבוצע יחד עם המועצה האזורית בוסתן אל-מרג' ומשרד החקלאות ובעקבותיו טופל גם השביל המחבר בין כפר מִיסְר (מצר) לבין טמרה והוצבה פרגולת תצפית חדשה בסמוך לשביל.
"כגוף תשתיתי, רשות הניקוז מתכננת ומבצעת מגוון גדול של פרויקטים להסדרה ניקוזית, אקולוגית וסביבתית על נחלים והנגשתם לקהילות הסמוכות להגברת ההכרות ולקיחת אחריות לשמירה עליהם לאורך זמן", מסביר יבין, "הפעולות נעשות תוך חיזוק תחושת השייכות והגאווה המקומית של הקהילות אל הנחלים והשטחים הפתוחים הקרובים אליהן, מתוך הבנה שכשהקהילה המקומית אוהבת את השטח – היא מטפח ושומרת עליו וגם גורמת לאחרים לאהוב אותו".
בין הכלים המרכזיים לחיזוק החיבור לשטח הפתוח הם הכרות עם ההיסטוריה והמורשת המקומית לצד מעורבות ושותפות בתכנון המרחב, יצירת שיח עם האנשים ועשיה למען הסביבה במרחב נחל סמוך לישוב ולקהילה. "כגוף העובד בממשק מתמשך עם 5 רשויות ערביות ועוד כמה רשויות מעורבות, גם השנה התקיימו תוכניות חינוכיות בחברה הערבית
הקורונה לימדה את כולנו את חשיבות השטח הפתוח הקרוב לבית, וגם הציבה בפנינו אתגרים רבים בניהולו, לחיזוק תחושת השייכות, הגאווה והאחריות", אומרת שירי פירדמן, מנהלת קהילה וחינוך ברשות הניקוז, שמציינת כי "למרות אתגרים של סגר, הצלחנו לפעול בכמה ישובים".
בין היתר, מדובר בפעילות עם מתנ"ס דבוריה, הכוללת קיום כנסים וימי השתלמות עם צוות המתנ"ס כשותף כולל תוכניות לפעילות מתמשכת וכן, תוכנית "שומרי הנחל וההר" עם יחידת הנוער של שיבלי אום אלג'אנם, שעברו הכשרה להדרכה ופעלו במסגרת התוכנית כולל הכנת עקבות ומבצעי ניקיון בנחל השבעה (ואדי אל-מידי) בין הסגרים. "בני הנוער שותפים בהדרכה של שומרי הנחל בביה"ס היסודי והם מקדמים את ההסברה בכפר לשמירה על הנחל", מסבירה פירדמן, אשר הצליחה להרחיב את שיתופי הפעולה, "בנוסף, במסגרת שיתופי הפעולה עם רשות הטבע והגנים, הגיעו עובדי פרויקט 500 אל נחל השבעה למבצע ניקיון.
במסגרת הפרויקט גוייסו עובדים שהיו בלתי מועסקים בתקופת הקורונה, לניקיון וטיפוח
השטחים הפתוחים".
עוד בין התוכניות שפעלו בתקופת הקורונה, יש לציין את תלמידי חט"ב מוסרארה מעין מאהל, בניהולו של חוסין אבו ליל יצאו לנקות את מעיינות שועין לרגל יום המעשים הטובים. את הפעילות הובילה מדריכה רשות הניקוז סוכיינה חטיב ואליהם הצטרפה גם אמנית הפסיפס, אימאן עיסא. ביחד הם ניקו את השטח, חידשו את שלט הפסיפס והכינו סרטון הסברה הקורא לתושבים לשמור על הניקיון. כזכור, מעיינות שועין הוסדרו ושוקמו על ידי מועצה מקומית עין מאהל, רשות הניקוז והקרן לשמירה על שטחים פתוחים.
תוכנית נוספת שפועלת היא "שומרי נחל" השבעה- ואדי אל מידי, בביה"ס היסודי שיבלי, כאשר בין הסגרים ושלל ההגבלות הצליחו להיפגש לתוכנית שומרי הנחל- להכיר את ערכיו, החי והצומח, חשיבות השמירה על הניקיון והמים. התוכנית הסתיימה ביום שיא במסגרתו תלמידי כיתות ד' בוגרי התוכנית, חתמו על התחייבותם לשמור על הנחל ועל הסביבה והעבירו את מפתח האחריות לילדי שכבת ג'. התלמידים הדריכו יחד עם נוער מדריכי "שומרי הנחל וההר" במגוון פעילויות ברוח הנחלים והשטחים הפתוחים למען תמשך השמירה על הנחל והסביבה הקרובה.
נוער מרכז קהילתי אכסאל גם הוא חידש את פעילות תוכניות שומרי הנחל בתקופה זו. שתי קבוצות נוער החלו לפעול – להכיר את הנחלים בסביבה ולאמץ את פארק אלפשארה בהובלת רכזי המתנ"ס, דלאל דראושה ואדהם דראושה ובהדרכת איברהים מריח- מדריך התוכנית מטעם רשות הניקוז. כחלק מהתהליך שאנו מקיימים יחד עם הקהילה לחיזוק תחושת השייכות ולקיחת אחריות על הפארק וטיפוחו, בני הנוער יצאו לסיור בפארק אל-פשארה. בהמשך הם יצאו לסיור משווה בחורשת גדעון ונחל הקיבוצים, להגברת ההכרות עם המרחב ובהמשך לכך חלמו ותכננו מה חסר והיו רוצים לעשות לטובת פארק אלפשארה לחיזוק המחוייבות ולהמשך ההתנדבות והפעילות בנחל ובפארק.. בנוסף, הם פגשו את זקני הכפר ושמעו מהם אודות ההיסטוריה של המקום. לקראת סיום השנה תתקיים פעילות הדרכה לילדים להכרות וחיזוק החיבור אל הסביבה, הגברת האחריות לניקיון ואל פארק אלפשרה וואדי שועין (נחל ברק בן אבינועם).
עוד תוכנית הובילו הנוער העובד והלומד מכפר מיסר, שלקחו תחת אחריותם את מעיין אבו ג'מאל בכפר, טיפחו אותו וגזמו את הקנים הרבים שכיסו אותו לאורך זמן. במסגרת תוכנית שומרי הנחל בני הנוער למדו על נחלים ומעיינות, אתגרי הסביבה והשמירה עליה ויצאו לסיור משווה בפארק המעיינות וחורשת גדעון. הסיור המשווה מאפשר לבני ובנות הנוער להכיר את רחבי האגן ובכך מגביר את מחוייבותם לקדם פרויקט שהם מובילים ביישוב, לפיתוח ותחזוקה של מעין אבו ג'מאל ונחל תבור. בני הנוער ראיינו את זקני הכפר על ההיסטוריה והמורשת של המעיינות בסביבה והוכן שלט למעיין עם ההסברים הללו. הנערים אף הכינו פעילויות חוויתיות והסברים על המעיין ונערכים ליום שיא בו ידריכו את ילדי הכפר הצעירים להכרות עם הנחלים, המעיינות ומורשתם.
את ההדרכות מטעם רשות הניקוז מעבירים איברהים מריח בכפר מיסר ואיכסאל וסוכיינה חטיב בשיבלי ועין מאהל.